מוסד החנינות מאת: עו"ד ניבה נקש 28.9.2017 , 22:33 pm בעקבות הודעת הנשיא ריבלין לפיה הוא שוקל גל חנינות לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, נסביר מהי חנינה ומה חשיבותה

על פי סעיף 11 (ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או המרתו לעונש אחר. 

על פי סעיף 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים , תשמ"א – 1981, מוסמך הנשיא לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על רישומים פליליים (הרשעות, והחלטות של בית משפט ללא הרשעה) של רישומים פליליים. 

על פי נוהג שהשתרש, שר המשפטים מעביר המלצה לכל בקשת חנינה לעיונו של נשיא המדינה.

תפקידה של מחלקת החנינות שבמשרד המשפטים:

• לבחון את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה.
• לאסוף את המידע וחוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה.
• להכין את המלצתו של שר המשפטים.

ישנן שש קטגוריות של בקשות חנינה

     1. הקלה בעונש מאסר

• נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי מאסר, או להמירם בעונשים אחרים.
• מחלקת החנינות מטפלת בבקשות הקלה בעונש מאסר אך ורק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים (כולל ערעור, בקשה למשפט חוזר, בקשה לדיון נוסף).
• חשוב לציין כי מוסד החנינה אינו מהווה תחליף לערכאת ערעור, ואינו מהווה ערכאת ערעור נוספת, ולפיכך הקלה בעונש מאסר בפועל ניתנת רק במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד, ורק כאשר יש שינוי משמעותי בנסיבות לאחר שבית המשפט אמר את דברו.

 

2. הקלה בפסילה מלנהוג

• נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, ובעונשי פסילה על תנאי שהושתו בבית המשפט, להבדיל מפסילה מנהלית.

 

3. הקלה בקנסות כלליים

• נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות המוטלים על ידי בית משפט במסגרת הליך פלילי בלבד, להבדיל מהליך מנהלי או מקנס המוטל על ידי רשות אחרת.

 

4. הקלה בקנסות תעבורה

• נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות המוטלים בגין עבירות תעבורה, בין על ידי בית המשפט או המשטרה.
• הקלה בקנסות חנייה המוטלים על ידי פקחי עייריה אינה במסגרת סמכות הנשיא אלא בסמכות הלשכה המשפטית בכל עייריה.

 

5. קציבת מאסר עולם

• נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונש מאסר עולם שהוטל ולהעמידו על תקופת מאסר מוגדרת.
• הנוהג הוא שמעשה הקציבה יעשה אך ורק לאחר סיום כל ההליכים המשפטים (כולל בקשה לדיון נוסף ובקשה למשפט חוזר) ובחלוף שבע שנים לפחות מיום תחילת המאסר.
• ביום 1.1.2002 נכנס לתוקף חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א- 2001: על פי חוק זה תוקם ועדה בראשות שופט אשר תמליץ לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם. בחוק נקבע מפורשות כי לא יובא עניינו של אסיר בפני הועדה בטרם חלפו שבע שנים מיום מאסרו, וכי בסמכותה לקצוב את העונש לתקופה שלא תפחת משלושים שנה.

 

6. קיצור תקופת התיישנות / מחיקה של רישום פלילי

• נשיא המדינה מוסמך לקצר תקופות ההתיישנות ו/ או מחיקה החלות על הרשעה או על הליך שהסתיים בהחלטה ללא הרשעה.
• יובהר כי לא מדובר בתיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד) או תיקים שנסגרו מאחת העילות הקבועות בחוק (חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה).

 

 סוגי בקשות חנינה

 כל אדם יכול ורשאי לפנות לנשיא המדינה ולבקש כי תבחן בקשתו להתערבות הנשיא בעניינו – בין אם מדובר באסיר, המבקש לשנות את תקופת המאסר שהוטלה עליו, ובין אם מדובר במי שניתנה לגביו החלטה שיפוטית בהליך פלילי והוא מבקש לשנות את תוצאותיו.

את בקשת החנינה מומלץ להגיש באמצעות טופס בקשה לחנינה מקוון.

על הבקשה לכלול את הפרטים הבאים:

• שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת וטלפון, מספר ההליך הפלילי, ומקום השיפוט.
• אישור על הפקדת רשיון.
• במידה והבקשה להקל מתבססת על נסיבות כלכליות, יש להמציא מסמכים רשמיים התומכים בטענות. מסמכים כגון: תלוש משכורת, דף חשבון בנק, אישור על קצבת הבטחת הכנסה, אישור על תשלום דמי אבטלה, מסמכי הוצאה לפועל, אישורים לגבי חובות ותשלומים נדרשים, הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, אישור על מינוי כונס נכסים, או כל מסמך אחר המאמת את האמור בנימוקי הבקשה.
• במידה והבקשה מתבססת על נימוקים סוציאליים הנוגעים למשפחת המבקש יש לצרף חוות דעת מעובדת רווחה או כל גורם מטפל בקהילה, כמו גם אנשי חינוך המטפלים בילדים, פסיכולוגים וכדומה.
• במידה והבקשה מתבססת על נימוקים רפואיים יש לצרף אישורים רפואיים רלוונטיים (לתשומת לבך: יש לשלוח מסמך קריא המתאר בעברית את המחלות / הבעיות הרפואיות).

מהלך הטיפול

• לאחר שהתקבלה בקשת החנינה בבית הנשיא, והועברה למחלקת חנינות, פונה מחלקת חנינות לגורמים שונים הנוגעים בדבר על מנת לקבל מהם מידע או חוות דעת, הדרושים לצורך גיבוש ההמלצה.

המידע המתבקש

• בקשות הקלה בעונש מאסר / קציבת מאסר עולם:

1. תמצית הרישום הפלילי של המבקש.
2. תיק בית המשפט הרלוונטי בו הוטל העונש.
3. חוות דעת שירות בתי הסוהר (הנהלת הכלא – בנוגע להתנהגות האסיר במהלך המאסר, רופא הכלא – בנוגע למצבו הבריאותי, עובדת סוציאלית – הנותנת פרופיל סוציאלי ודיווח על תהליכים טיפוליים במהלך המאסר).
4. חוות דעת הפרקליטות.
5. קיצור תקופת התיישנות / מחיקה.
6. תמצית הרישום הפלילי של המבקש.
7. תיק בית המשפט הרלוונטי (במידה ולא בוער).

• בקשות הקלה בפסילה מלנהוג / הקלה בקנסות תעבורה:

1. תמצית הרישום הפלילי של המבקש.
2. תמצית הרישום התעבורתי של המבקש.
3. תיק בית המשפט הרלוונטי בו הוטל העונש.

• הקלה בקנסות כלליים: 

1. תמצית הרישום הפלילי של המבקש.
2. תיק בית המשפט הרלוונטי בו הוטל העונש.
3. חוות דעת גורמי התביעה (פרקליטות, אגף המכס והמע"מ).

• עם תום איסוף כל המידע הדרוש, נכתבת חוות הדעת בבקשה, ותיק החנינה ובו כל החומר שנאסף, יחד עם חוות הדעת, מועברים ללשכתו של שר המשפטים ומוחזרים למחלקת חנינות לאחר שחוות הדעת נבחנה, אושרה ונחתמה. לאחר מכן מועברת המלצת שר המשפטים ללשכת נשיא המדינה למתן החלטתו.
• תשובת הנשיא בבקשה תימסר למבקש ישירות על ידי לשכת נשיא המדינה.

 חנינה לחיילים

בין שר המשפטים לשר הביטחון קיים הסכם לפיו שר המשפטים ימליץ על קיצור תקופת ההתיישנות ו/או המחיקה החלה על רישום פלילי של עבריינים שביצעו עבירותיהם טרם גיוסם, ואשר בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי קצין חינוך ראשי סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי. אף על פי כן, לשר המשפטים, קיים שיקול דעת מלא שלא להמליץ על מתן חנינה במקרים מסוימים. בדרך כלל, בטרם תועבר המלצת שר המשפטים לנשיא המדינה, תתקבל חוות דעת אודות מבקש החנינה מן  הועדה הפועלת בצה"ל הממליצה על מתן חנינה לבעלי עבר פלילי מתקופת טרום גיוסם (להלן: "ועדת קצין חינוך ראשי").

לפי הוראת קבע אכ"א 33/03/05 – נוהל המלצת צה"ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי, בקשת החייל תובא בפני ועדת קצין חינוך ראשי אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

• לחובת מבקש החנינה רישום פלילי בעבירות שנעברו טרם הגיוס.
• מבקש החנינה עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים לפחות.
• בקשת החנינה מוגשת בין שישה חודשים ועד שלושה חודשים לפני מועד השחרור מצה"ל (וזאת בכפוף לחריגים שיאושרו על ידי ועדת קצין חינוך ראשי).

 לפיכך חייל בשירות סדיר המבקש כי תקוצר תקופת ההתיישנות או המחיקה, צריך לפנות בבקשת חנינה דרך מערך הת"ש ביחידתו, על פי הנחיית קצינת הת"ש, ובמקביל לשלוח את בקשתו ללשכת נשיא המדינה.

מערך הת"ש ביחידה יעביר את הבקשה לקצינת חובה במרכז לשירות הפרט** וזו תעביר אותה למדור החנינות ועיון בעונש בפרקליטות הצבאית הראשית.

פרטי המרכז לשירות הפרט:

טלפון - 03-7375281

פקס - 03-7375403

מטכ"לי - 0304-5281

 

במדור החנינות ועיון בעונש ייקבע באם בקשת החנינה עומדת בקריטריונים ואם כן תידון הבקשה בועדת קצין חינוך ראשי. הודעה על מועד הדיון תינתן לחייל על ידי קצינת הפרט. ככלל, תמליץ ועדת קצין חינוך ראשי על חנינה אם עמד החייל בתנאים הבאים:

• בעת גיוסו היה בן 23 לכל היותר.
• משך השירות בפועל שנקבע לו הינו 18 חודשים לפחות.
• לא הורשע בבית דין צבאי.
• לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו.
• לא הורשע בדין משמעתי יותר משש פעמים, מהן לא יותר משלוש לאחר תום ששת חודשי שירותו הראשונים.

הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שבגינה לא הוטל עונש מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.

• סך כל ימי הנפקדות שבגינם הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 ימים במשך כל תקופת שירותו.
• לא נדון לתקופות מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 ימים בשתי שנות שירותו הראשונות ולא יותר משבעה ימים בשנת שירותו השלישית.

 

יודגש כי על אף שהמלצת ועדת קצין חינוך ראשי חשובה ומעלה את הסיכוי לקבלת המלצה חיובית לחנינה משר המשפטים – שר המשפטים אינו מחויב לקבל את המלצתה. לא כל שכן, נשיא המדינה, שההחלטה הסופית היא בידיו, עשוי להחליט בניגוד להמלצת הועדה ו/או בניגוד להמלצת השר.

 

 

חנינה קנסות

נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות הבאים:

1. קנס המוטל על ידי בית משפט במסגרת הליך פלילי בלבד, להבדיל מהליך מנהלי או מקנס המוטל על ידי רשות אחרת (כגון: קנס מנהלי המוטל על ידי רשויות המס).
2. קנס שהוטל בגין עבירת תעבורה, בין על ידי בית המשפט או המשטרה, להבדיל מקנסות חניה המוטלים על ידי פקחי עירייה.

בטרם הגשת בקשת חנינה רצוי לברר אלו קנסות רובצים עליך (קנסות שהוטלו על ידי המשטרה ו/או כאלו שהוטלו על ידי בית משפט בגזר דין), ולצרף לבקשה את פירוט הקנסות.

למרכז לגביית קנסות סמכות להקל בהפרשי הצמדה וריבית שנצברו על קנסות שלא שולמו, ולפיכך מוצע לפנות למרכז לגביית קנסות ולמצות את ההליכים שם, טרם הגשת בקשת חנינה.

• לפנייה למרכז לגביית קנסות:
  הנהלת בתי המשפט, המרכז לגביית קנסות - בניין התחנה המרכזית החדשה
  רחוב יפו 224, ירושלים 94383
  טלפון - 6547777- 02

 

בטרם הגשת בקשת חנינה רצוי לברר אלו קנסות רובצים עליך (קנסות שהוטלו על ידי המשטרה ו/או קנסות שהוטלו על ידי בית משפט), ולצרף לבקשה את פירוט הקנסות.

• את פירוט הקנסות שרובצים עליך ניתן לקבל במשרד הרישוי ו/או במזכירויות בתי המשפט ו/או במרכז לגביית קנסות.
• במידה והבקשה להקל מתבססת על נסיבות כלכליות, יש להמציא מסמכים רשמיים התומכים בטענות. מסמכים כגון: תלוש משכורת, דף חשבון בנק, אישור על קצבאות ביטוח לאומי (הבטחת הכנסה, נכות, ניידות), אישור על תשלום דמי אבטלה, מסמכי הוצאה לפועל, אישורים לגבי חובות ותשלומים נדרשים, הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, אישור על מינוי כונס נכסים, או כל מסמך אחר המאמת את האמור בנימוקי הבקשה.
• במידה והבקשה מתבססת על נימוקים רפואיים יש לצרף אישורים רפואיים עדכניים. לתשומת לבך, יש לשלוח מסמך קריא המתאר בעברית את המחלות/ הבעיות הרפואיות.
• במידה ורשיון הנהיגה עוכב בשל אי תשלום הקנסות, והרשיון נחוץ לכם לצורך עבודתכם, יש לצרך אישור מן המעסיק ו/או תלוש שכר בו מצוין התפקיד הכרוך בנהיגה.

 

התיישנות ומחיקה

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א– 1981, מסדיר את ניהולו של מאגר המידע הפלילי. בין השאר קובע החוק כללים לגבי תקופות התיישנות ומחיקה החלות על סוגי המרשם השונים. המשמעות המעשית היא שהחוק קובע איזה גורמים יהיו רשאים לקבל מידע פלילי אודות אדם, ובמשך כמה זמן לאחר שהסתיימו ההליכים נגדו. כל עוד מידע לא התיישן הוא גלוי בפני גורמים רבים יותר. לאחר שהתיישן, ובמהלך תקופת המחיקה, המידע גלוי בפני מספר גורמים מצומצם יותר.

 

התיישנות

תקופת התיישנות חלה על הרשעות, ואורך התקופה נגזר מן העונש שהושת על ידי בית המשפט, כמפורט בטבלה להלן:

• לגבי הליך שהסתיים באי הרשעה – ראה מחיקה
• לתשומת לבך, קיימים מספר חריגים

 

 

כיצד לחשב את תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתך?

1. העבירה בוצעה על ידי בגיר:
• אדם אשר הורשע ונדון לקנס ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2009 (שבע שנים ממועד מתן גזר הדין)
• אדם אשר הורשע ונדון לעונש של שישה חודשי מאסר בפועל ביום 1.1.2002 – הרישדום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.7.2009 (שישה חודשי מאסר + שבע שנים ממועד מתן גזר הדין).
• אדם אשר הורשע ונדון לעונש של שלוש שנות מאסר בפועל ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2015 (שלוש שנות המאסר + עשר שנים ממועד מתן גזר הדין).
2. העבירה בוצעה על ידי קטין:
• קטין אשר הורשע ונדון לקנס ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2005 (שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין).
• קטין אשר הורשע ונדון לשלוש שנות מאסר בפועל ביום 1.1.2002 - הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2010 (שלוש שנות מאסר + חמש שנות התיישנות)

 

מחיקה

זוהי תקופה הנמנית עם תום תקופת ההתיישנות, ובמהלכה המידע הפלילי אינו חשוף עוד בפני גורמים רבים, ונותר לעיונם של מספר מצומצם של גופים.

• תקופת המחיקה - 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות.

 

חריגים

במקרים הבאים לא חלה על הרישום הפלילי תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה קצרה מן הרגיל:

1. רישום בגין עבירה שבוצעה ע"י קטין שטרם מלאו לו 14 שנה - 5 שנים מיום פסק הדין.
2. רישום בגין עבירה מסוג עוון שעבר קטין בן 14-16 - 3 שנים מיום פסק הדין.
3. במקרה שהוטל רק עונש של פיקוח קצין מבחן - 5 שנים מיום פסק הדין.
4. הליכים שנסתיימו בהימנעות מהרשעה והוטל עונש של שירות למען הציבור, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה - 5 שנים מיום פסק הדין.
5. הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (דרכי טיפול) - 5 שנים מיום פסק הדין.

 

• מחיקת הרישום הפלילי אין משמעותה כי הרישום נמחק כליל ואיננו עוד, שכן המידע אודות הרישום נשאר במאגרי המידע המשטרתיים אף לאחר תום תקופת המחיקה על פי החוק.
• המשמעות של "המחיקה" הינה כי המידע אינו מועבר עוד לגורמים שהיו רשאים לעיין בו טרם המחיקה, אלא רק לעשרה גורמים, ביניהם משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, והועדה למינוי שופטים.

 

להרחבה בנושא:

• חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
• 77 תחומי עיסוק בהם נבחן עברו הפלילי של אדם
• הגבלת תחומי עיסוק

 

המאמר מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בתחום 

אין תגובות

השאר תגובה