מקצועות בהם פסול בעל רישום פלילי מלעסוק
מאת: עו"ד ניבה נקש
28/9/2017 בשעה 19:00 pm
רישום פלילי
"רישום פלילי" לצורך מאמר זה הינו "הרשעה" בעבירה פלילית- זאת להבדיל מרישום כלל ההליכים במאגר המשטרתי כגון תיקי חקירה תלויים ועומדים (תיקי פ"א), או תיקים שנסגרו בעילות של חוסר עניין לציבור/ חוסר אשמה/ חוסר ראיות.
הרשעה בעבירה
המשמעות שבית משפט קבע את אשמתו של הנאשם שנדון בפניו לאחר שהוגש בעניינו כתב אישום ודינו נגזר.
לעניין זה יש לאבחן בין סוגי מאגרי מרשם שונים: מרשם פלילי, מרשם תעבורתי, מרשם צבאי, מרשם לפי חיקוקי שלטון מקומי.
במאמר זה אתמקד ברישום הפלילי הנובע מביצועה של עבירה פלילית ולשם כך, אסקור את מועדי ההתיישנות והמחיקה של עבירות מהמרשם.
התיישנות ומחיקה
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א– 1981, מסדיר את ניהולו של מאגר המידע הפלילי. בין השאר קובע החוק כללים לגבי תקופות התיישנות ומחיקה החלות על סוגי המרשם השונים. המשמעות המעשית היא שהחוק קובע איזה גורמים יהיו רשאים לקבל מידע פלילי אודות אדם, ובמשך כמה זמן לאחר שהסתיימו ההליכים נגדו. כל עוד מידע לא התיישן הוא גלוי בפני גורמים רבים יותר. לאחר שהתיישן, ובמהלך תקופת המחיקה, המידע גלוי בפני מספר גורמים מצומצם יותר.
תקופת התיישנות חלה על הרשעות, ואורך התקופה נגזר מן העונש שהושת על ידי בית המשפט, כמפורט בטבלה להלן:
- לגבי הליך שהסתיים באי הרשעה – ראה מחיקה
- לתשומת לבך, קיימים מספר חריגים
הערות | תקופת ההתיישנות | העונש שהושת | |
קטין בעת ביצוע העבירה | בגיר בעת ביצוע העבירה | ||
בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה | 7 שנים | עד שנת מאסר בפועל | |
בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה | 5 שנים | עד שלוש שנות מאסר בפועל | |
בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה | 7 שנים | 10 שנים | עד חמש שנות מאסר בפועל |
בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה | 10 שנים | כפל התקופה ומקסימום 15 שנה | למעלה מחמש שנות מאסר בפועל |
עונש אחר: קנס, פסילה, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה | |||
כיצד לחשב את תקופת ההתיישנות החלה על הרשעה?
- העבירה בוצעה על ידי בגיר:
- אדם אשר הורשע ונדון לקנס ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2009 (שבע שנים ממועד מתן גזר הדין)
- אדם אשר הורשע ונדון לעונש של שישה חודשי מאסר בפועל ביום 1.1.2002 – הרישדום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.7.2009 (שישה חודשי מאסר + שבע שנים ממועד מתן גזר הדין).
- אדם אשר הורשע ונדון לעונש של שלוש שנות מאסר בפועל ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2015 (שלוש שנות המאסר + עשר שנים ממועד מתן גזר הדין).
- העבירה בוצעה על ידי קטין:
- קטין אשר הורשע ונדון לקנס ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2005 (שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין).
- קטין אשר הורשע ונדון לשלוש שנות מאסר בפועל ביום 1.1.2002 - הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2010 (שלוש שנות מאסר + חמש שנות התיישנות)
מחיקה
זוהי תקופה הנמנית עם תום תקופת ההתיישנות, ובמהלכה המידע הפלילי אינו חשוף עוד בפני גורמים רבים, ונותר לעיונם של מספר מצומצם של גופים.
- תקופת המחיקה - 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות.
חריגים
במקרים הבאים לא חלה על הרישום הפלילי תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה קצרה מן הרגיל:
- רישום בגין עבירה שבוצעה ע"י קטין שטרם מלאו לו 14 שנה - 5 שנים מיום פסק הדין.
- רישום בגין עבירה מסוג עוון שעבר קטין בן 14-16 - 3 שנים מיום פסק הדין.
- במקרה שהוטל רק עונש של פיקוח קצין מבחן - 5 שנים מיום פסק הדין.
- הליכים שנסתיימו בהימנעות מהרשעה והוטל עונש של שירות למען הציבור, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה - 5 שנים מיום פסק הדין.
- הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (דרכי טיפול) - 5 שנים מיום פסק הדין.
- מחיקת הרישום הפלילי אין משמעותה כי הרישום נמחק כליל ואיננו עוד, שכן המידע אודות הרישום נשאר במאגרי המידע המשטרתיים אף לאחר תום תקופת המחיקה על פי החוק.
- המשמעות של "המחיקה" הינה כי המידע אינו מועבר עוד לגורמים שהיו רשאים לעיין בו טרם המחיקה, אלא רק לעשרה גורמים, ביניהם משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, והועדה למינוי שופטים.
עבירה שיש עמה קלון
קלון הוא מונח משפטי הנלווה לחלק מההרשעות בעבירות הפליליות ומתאר פגם מוסרי שבוצע על ידי עובר העבירה. קיימות מגבלות שונות המוטלות על עובר עבירה שיש עימה קלון. בחוקים רלוונטיים בספר החוקים הישראלי נקבע שקלון פוסל את המורשע מלכהן במשרות ציבוריות שונות. שופט בית המשפט העליון חיים כהן הגדיר זאת באמרו[1]: "הקלון האמור כאן הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם".
קביעת הקלון יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: מכוח הסדר חקיקתי, המאפשר פנייה לבית משפט לשם הכרעה בשאלת הקלון[2]; או במסגרת הכרעת הדין של בית משפט או קביעה של מי שהוסמך לכך (לדוגמה: היועץ המשפטי לממשלה) כי מדובר ב"עבירה שיש עימה קלון".
מאז ראשית המאה ה-21 הולך ופוחת השימוש בחקיקה במונח "עבירה שיש עמה קלון", ותחת זאת מופיעה בדרך כלל התיבה "עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה...". זאת, משום שהמונח "קלון" מבטא פסול מוסרי, שאינו תואם תמיד את נסיבות המקרה[3].
בחוק לא נקבע "קלון" מהו, ואת הסיבה לכך מתארת פרופ' רות גביזון[4]: "קבוצת מעשים שיש בהם קלון, לעומת זאת, אינה מוגדרת בחוק, שכן מושג ה"קלון" אינו שאוב מתחום המשפט, אלא מתחום המוסר. השקפות מוסריות, שני פגמים להן מבחינת הקביעות והבהירות: מטבע הדברים הן משתנות מזמן לזמן וממקום למקום ומטבע הדברים שונות הן מאדם לאדם ומשופט לשופט".
לפיכך ההחלטה האם בעבירה מסוימת יש קלון מצריכה שיקול דעת, כדברי השופט אהרן ברק[5] הדיבור "עבירה שיש עמה קלון" הוא דיבור עמום, שכן המלה "קלון" יוצרת חוסר ודאות באשר לתחולתה על פרטים. פשיטא, שלא כל "עבירה" יש בה קלון; יש עבירות שאין בהן קלון. נקודת החיתוך בין העבירות השונות נעשית על-פי אמת מידה שהיא במהותה מוסרית. על-כן נראה לי, כי מרכז הכובד של ההכרעה אינו טמון ביסודות הפורמליים של העבירה אלא בנסיבות בהן נעברה העבירה. נסיבות אלה הן המצביעות על אותה חומרה מוסרית, אשר הדיבור "קלון" מגבש אותה.
המשפטן אביעד הכהן הבהיר בעניין זה[6] בית-המשפט העליון שב והדגיש, פעם אחר פעם, כי הקלון קשור בטבורו לנסיבות שבהן נעברה העבירה. וממילא, יכולה להיות עבירה שבדרך כלל יש עמה קלון, אך הנסיבות המקלות הספציפיות שבהן נעברה שוללות ממנה את הקלון. ולהיפך: יכול להיות קלון בגלל נסיבות מחמירות, בעבירה שלרוב אין עמה קלון.
עם זאת, שופטי בית המשפט העליון קבעו שישנן עבירות אשר לעולם אין בהן קלון. השופט חיים כהן אמר בעניין זה[1]: נוטה אני לחשוב שעבירה שאין עמה קלון מטבע ברייתה, כמו למשל העבירות שבגינן נושאים באחריות "מוחלטת" אף ללא כל כוונה פלילית, אין שום נסיבות שבעולם יכולות להפכה לעבירה "שיש בה קלון" בצו המועצות המקומיות, והשאלה תוכל להתעורר רק לגבי אותן העבירות הגבוליות שיש ויהא בהן ויש ולא יהא בהן קלון.
בעניין עובד של משרד החוץ שהוציא לחוץ לארץ 3,000 דולר ללא היתר פסק השופט חיים כהן[7]: עבירה שדינה כופר כסף על פי שיקול דעת רשות מינהלית, עבירה היא שמטבע ברייתה אין עמה קלון בין אם הומרה בכופר כסף ובין אם לאו.
השופט אהרן ברק נתן קוים מנחים לקלון בעבירות שנעברו על ידי עורך דין[8]: עבירה על חוקי המדינה, המעידה על זלזול וחוסר כבוד של עורך הדין כלפי החוק, ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון; עבירה - המעידה על אופי פגום או על היעדר שליטה ביצרו או על תפיסה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה - ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון.
במקרהו של משה פייגלין אשר הורשע בהמרדה במסגרת פעילותו בזו ארצנו סברו השופטים טובה שטרסברג-כהן, אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה ודורית ביניש שיש בעבירה קלון, בעוד השופטים יעקב טירקל, דליה דורנר ואדמונד לוי סברו שבפייגלין לא דבק קלון[9][10].
במקרהו של צחי הנגבי שהורשע במתן עדות שקר סברו שני שופטים שיש במעשה קלון, בעוד שופט אחד סבר שיש להטיל קלון רק במקרים חמורים כמו אונס, גניבה או שוחד[11].
לעומת זאת, במקרהו של חיים רמון, הסכימו שלושת השופטים שאין במעשה קלון.
הגבלות על מי שעבר עבירה שיש עמה קלון
רבים מחוקי מדינת ישראל שוללים מאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון את הזכות לכהן במשרה ציבורית או בתפקיד המצריך אמון מיוחד. דוגמאות לכך:
- חוק יסוד: הכנסת שולל את הזכות להיבחר לכנסת ממי שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון. כלל דומה חל על מועמדים בבחירות לרשות מקומית, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965. החוק גם קובע כי חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי.
- חוק יסוד: הממשלה קובע בסעיף 6 כי לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר אם קבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון. לגבי ראש הממשלה, קובע החוק (בסעיף 18) כי "הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עימה משום קלון". לגבי שר מכהן נקבע (בסעיף 23) כי "בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין." אותו הדין חל גם לגבי סגן שר (סעיף 27).
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע כי הוועדה לבחירת שופטים לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון.
- לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבל לשורותיה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון.
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 קובע כי לתפקיד נציב קבילות הציבור לעניין חוק זה לא ימונה מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.
- חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 קובע כי הכרה בעמותה העוסקת באימוץ בין-ארצי תינתן רק בתנאי שחבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
- חוק השיפוט הצבאי מאפשר להוריד בדרגה קצין שהורשע בעבירה שיש עמה קלון[12].
- חוק העמותות, תש"ם-1980 קובע כי לא יהיה חבר בוועד עמותה אדם שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.
לקריאה נוספת
- בג"ץ 251/88 עודה נ' ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה, פ"ד מב (4) 837)
- ע"א 3199/93 יוסף קראוס נ' ידיעות אחרונות, פ"ד מט (2) 843, 855
- רות גביזון, "עבירה שיש עמה קלון כפוסל לכהונה צבורית" משפטים א (תשכ"ט)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בג"ץ 436/66 מנחם בן אהרן ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה
- ^ למשל, חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) התשל"ה-1975, סעיף 20 (א),
- ^ מדריך לניסוח חקיקה, עמ' 45, באתר משרד המשפטים
- ^ רות גביזון, "עבירה שיש עמה קלון כפוסל לכהונה צבורית" משפטים א (תשכ"ט)
- ^ בג"ץ 251/88 ווגי'ה עודה נ' טלאל ראבי ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה
- ^ ד"ר אביעד הכהן, פני הדור כפני הקלון, באתר ynet, 29 במרץ 2007.
- ^ עש"מ 6/77, פסקי דין (פד"י), כרך לא, 3, עמוד 269, כמצוטט ב: יחיאל גוטמן, היועץ המשפטי נגד הממשלה, הוצאת עידנים, 1981, עמוד 23
- ^ על"ע 2579/90 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' פלוני, פ"ד מה(4) 729, 734 (1991), כמצוטט בעל"ע 8536/07
- ^ בג"ץ 11243/02
- ^ בג"ץ 1768/05, סעיף 4
- ^ תומר זרחין, הרכב השופטים קבע: יש קלון במעשי צחי הנגבי, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2010
- ^ הורדה בדרגה בשל עבירה שיש עמה קלון, באתר Army
סוגי המקצועות בהם פסול בעל רישום פלילי מלעסוק
1. סוכן מכס ( חוק סוכני
המכס)
תנאי הפסלות - הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.
2. ממזער
מוסמך (הוראות מס הכנסה ותקנות מע"מ (ניהול פנקסי חשבונות) )
פסלות זמנית - אם המבקש עבר עבירה שיש עמה קלון בעשר השנים
שקדמו לבקשה.
3. מתווך מקרקעין (חוק המתווכים במקרקעין)
פסלות
זמנית -
א. במידה והוטל על המבקש מאסר, לרבות
בעבירה שאין עמה קלון, ולא סיים לרצותו תוך שלוש שנים מהגשת הבקשה.
ב.
הורשע בעבירה שיש עמה קלון בחמש השנים שקדמו לבקשה.
4. קבלן
( חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות )
פסלות
זמנית - תנאי הפסלות - במידה והורשע בעבירה שיש בה כדי לערער את מהימנותו
להיות קבלן רשום ( כלומר : כל עבירה שהיא עוון או פשע לפי חוק העונשין ועליה נדון
לשלושה חודשי מאסר או מחצית הקנס הקבוע בס' 61 (א) (1), או למעלה מכך), וכל עוד לא
עברו שלוש שנים מיום שנשא עונשו.
5. תעודת
מורשה להיתר לאדריכל רשוי (חוק התכנון והבניה)
פסלות
זמנית - במידה והורשע האדריכל בעבירה
שיש עמה קלון בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
6. מהנדס
רשות מקומית (חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית) )
תנאי הפסלות - הורשע בעבירה שיש עמה
קלון.
7. סוכן
ביטוח ( תקנות הפיקוח על עסקי
ביטוח (רשיון לסוכן ביטוח ) )
פסלות
זמנית - אם תוך 5 שנים שקדמו לבקשה לקבלת רשיון הורשע המבקש או נשא עונש מאסר
על עבירה שיש עמה קלון.
8. נהג
אוטובוס (רשיון דרגה 6) , נהג מונית (רשיון דרגה 5) , נהג אמבולנס , נהג
רכב כיבוי אש (רשיון דרגה 2 ) , נהג רכב
חילוץ (רשיון דרגה 3)( תקנות התעבורה)
פסלות
זמנית :
א. אם הורשע בעבירה שלדעת רשות הרישוי יש בה כדי למנוע מתן תעודה או
חידושה , אלא אם כן חלפו 7 שנים מתום ריצוי העונש או מיום מתן גזר הדין (אם היה
העונש מאסר או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס.
ב. אם הורשע בעבירת תעבורה או
בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים טרם הגשת
הבקשה.
9. רשיון
ניהול בית ספר לנהיגה / רשיון להוראת נהיגה (תקנות התעבורה)
פסלות
זמנית :
א. אם הורשע בעבירה שלדעת רשות הרישוי יש בה כדי למנוע מתן תעודה או
חידושה , אלא אם כן חלפו 7 שנים מתום ריצוי העונש או מיום מתן גזר הדין (אם היה
העונש מאסר או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס.
ב. אם הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה
אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים טרם הגשת הבקשה.
10. רשיון
להפעלת מונית (תקנות התעבורה)
במידה
והורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה , יש בה כדי למנוע מתן
רשיון להפעלת מונית או שטרם חלפה תקופת ההתיישנות לגבי ההרשעה.
11. שופטים
תנאי
הפסלות מלכהן כשופט, קאדי או דיין - הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
12. חינוך
(חוק פיקוח על בתי ספר)
# רשיון בית ספר - במידה והמבקש
הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה.
# עובד חינוך - במידה והורשע
בעבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה או בעבירה שיש עמה קלון ובגינה אין העובד
ראוי לשמש עובד חינוך.
# עובד שירות בבית ספר - סמכות
למנהל הכללי לפיקוח להורות על פיטוריו של עובד שהורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע
בבטחון המדינה או בעבירה שיש עמה קלון ובגינה אין להעסיקו בבית ספר.
13. חבר
מועצה ( חוק הרשויות המקומיות (בחירות) ).
פסלות
זמנית מלהיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר כחבר מועצה :
א.
במידה וחויב בפס"ד סופי בעבירה שיש עמה קלון , במהלך 5 השנים טרם הגשת
מועמדותו.
ב.
במידה וחויב בפס"ד סופי בעבירה שיש עמה קלון, תוך למעלה מחמש שנים טרם הגשת
מועמדותו, הוטל עליו מאסר וטרם ריצה אותו.
ג.
במידה ונדון לעונש מאסר של שנה ומעלה וטרם עברו שש שנים מיום שסיים לרצות את
העונש.
14. כבאי
( תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים ) )
תנאי
לקבלת מינוי - תעודת יושר ממשטרת ישראל.
15. מורשה
מטעם המוציא לפועל (חוק ההוצאה לפועל)
פסלות
זמנית - במידה והמבקש הורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו עשר שנים מיום שעבר
את העבירה.
כמו
כן לועדת האישורים סמכות לסרב לתת אישור מורשה בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש.
16. רופא
וטרינרי (חוק הרופאים הוטרינרים)
תנאי
הפסלות - הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
לשר
הבריאות סמכות להורות על ביטול או התליית רשיון במקרה בו רופא וטרינר הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
17. קבלן
כוח אדם ( חוק העסקת עובדים על יד קבלני כוח אדם)
פסלות
זמנית - המבקש או ממלא תפקיד בכיר
בעסקו הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
לעסוק כקבלן , וטרם חלפו חמש שנים מיום ההרשעה.
לשר
העבודה סמכות להורות על ביטול הרשיון
המידה והקבלן או ממלא תפקיד בכיר הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן.
18. ממונה
על אבטחת מידע (חוק הגנת הפרטיות)
תנאי
הפסלות - הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
19. רשיון
עיסוק בחשמל (חוק משק החשמל)
תנאי
הפסלות לקבלת רשיון לאחד מן העיסוקים הקבועים בחוק - הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
20. עמותת
אימוץ ילדים (חוק אימוץ ילדים)
תנאי
לאישור העמותה הוא כי חבר העמותה , חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש
עמה קלון.
21. יועץ
השקעות / מנהל תיקי השקעות (חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי
השקעות.
תנאי
הפסלות - הורשע בעבירה כלשהי.
22. נושא
משרה בחתם (תקנות ניירות ערך (חיתום) )
פסלות
זמנית - במידה הורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפה תקופת ההתיישנות.
23. מבקר
פנימי בגוף ציבורי (חוק הביקורת הפנימית)
תנאי
הפסלות - הורשע בעבירה שיש עמה קלון
24. דירקטור
מטעם הציבור (פקודת החברות)
א. במידה והורשע בעבירה על
אחד הסעיפים 414-438 לחוק העונשין.
ב.
פסלות זמנית - טרם חלפו עשר שנים מיום שהורשע או נשא את עונשו בעבירה שיש
עמה קלון.
25. דירקטור
/ מנהל כללי בחברה ממשלתית (חוק החברות הממשלתיות)
א.
במידה והורשע בעבירה שיש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו.
ב.
במידה והורשע בעבירה על אחד הסעיפים 414-438 לחוק העונשין
26. דירקטור
של מנהל קרן / נאמנות ( חוק השקעות משותפות בנאמנות)
פסלות
זמנית - במידה והורשע בעבירה שיש עמה קלון , למעט עבירה שדינה קנס בלבד, וטרם
חלפה תקופת ההתיישנות .
27. מנהל
מעבדה רפואית ( תקנות בריאות העם - מעבדות רפואיות)
תנאי
הפסלות - הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
28. רשיון
השטת סירה (תקנות הנמלים (רישוי משיטי כלי שיט קטנים) )
פסלות
זמנית - במידה וטרם חלפו 5 שנים מתום ריצוי העונש בגין עבירה אשר לדעת הרשות
פגעה בכשירותו להפעיל סירה . וכמו כן במידה והוטל עונש מאסר על תנאי וטרם חלפה
תקופת התנאי.
29. כהונה
במשרה ציבורית
א. אדם פסול מלכהן במשרות הבאות
במידה והורשע בעבירה שיש עמה קלון :
· נציב קבילות הציבור בעניין חוק הבריאות
(חוק ביטוח בריאות ממלכתי).
· חבר הרשות למלחמה בסמים (חוק הרשות למלחמה
בסמים).
· מנהל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (חוק
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות).
· חבר מועצת צער בעלי חיים (חוק צער בעלי
חיים (ניסויים בבע"ח) ).
· חבר הרשות לשיקום האסיר ( חוק הרשות
לשיקום האסיר).
· חבר מועצת הספנות (חוק הספנות (ימאים) ).
· חבר האקדמיה למדעים (חוק האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים).
· משקם במגזר החקלאי ( תקנות הסדרים במגזר
האזרחי המשפחתי (מינוי משקמים) ).
· נציג הציבור במועצה
לייצור ושווק אגוזי אדמה (חוק המועצה לייצור ושווק אגוזי אדמה).
· חבר המוסד העליון
ללשון עברית (חוק המוסד העליון ללשון עברית).
· חבר הרשות לשירותים
ציבוריים -חשמל (חוק משק החשמל)
· חבר מליאת רשות
השידור - (חוק רשות השידור)
· חבר מועצת הרשות
השניה לטלויזיה ורדיו (חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו)
· חבר מועצת בזק (חוק
הבזק)
· חבר הרשות לניירות
ערך (חוק ניירות ערך)
· חבר מועצת המוסד
לביטוח לאומי (תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד) )
· חבר המועצה להסדר
ההימורים בספורט ( תקנות הסדר ההימורים בספורט)
· חבר מועצת הספריות
הציבוריות ( תקנות הספריות הציבוריות (המועצה) )
· סדרן למניעת
עישון ( חוק הגבלת העישון במקומות
ציבוריים (סדרנים) )
ב. פסלות
זמנית מלכהן במשרות הבאות במידה והורשע בעבירה שיש עמה קלון :
· חבר מליאת הרשות לגנים לאומיים - טרם חלפו 5
שנים מיום ההרשעה או מיום גמר
ריצוי עונש המאסר. (חוק גנים
לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה).
· חבר מועצת רשות העתיקות - הורשע או נשא עונש
מאסר וטרם חלפה תקופת ההתיישנות
· חבר מועצת מינהל מקרקעי ישראל - טרם חלפו 7 שנים מיום ההרשעה .
· חבר הרשות לפיתוח ירושלים - טרם חלפו 10
שנים מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי
העונש (חוק הרשות לפיתוח
ירושלים).
· חבר הרשות לפיתוח הגליל - טרם חלפו 10 שנים
מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי העונש
· חבר הרשות לפיתוח הנגב - טרם חלפו 10 שנים
מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי העונש.
· חבר המועצה למוצרי פירות וירקות - טרם חלפו
7 שנים מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי
העונש ( חוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא).
· חבר מועצת רשות הנמלים והרכבות - טרם חלפו
10 שנים מיום ההרשעה.
· חבר מועצת רשות הדואר - טרם חלפו עשר שנים
מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי עונש
המאסר.
· חבר מועצת רשות שדות התעופה - טרם חלפ]ו עשר
שנים מיום ההרשעה או מיום גמר
ריצוי העונש
מקצועות בהם ניתן לפסול בעל רישום פלילי
מלעסוק
1. מדביר
מזיקים (תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים) )
סמכות
לסרב למתן רשיון במידה והמבקש הורשע בעבירה פלילית המראה כי המבקש חסר האחריות
הדרושה לעיסוק בהדברה.
2. רואה
חשבון (חוק רואי חשבון)
מועצת
רואי החשבון מוסמכת לבטל/ להתלות רשיון במידה ורו"ח הורשע בעבירה שיש עמה
קלון.
3.
עורך דין ( חוק לשכת
עורכי הדין)
הלשכה
רשאית לסרב לקבל חבר אם הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, ולאורה אין הוא ראוי
לשמש עורך דין.
ביה"ד
המשמעתי רשאי להשעות עו"ד מהלשכה במידה והורשע בפס"ד סופי בשל עבירה
פלילית שיש עמה קלון.
4. עובד
מדינה ( חוק שירות המדינה (משמעת) )
ביה"ד
למשמעת רשאי לפסול עובד מדינה , משירות המדינה או ממילוי תפקידים מסוימים לצמיתות
או לתקופה שיקבע, וזאת במידה והורשע על עבירה שיש עמה קלון.
5. רופא
/ רופא שיניים (פקודת הרופאים / פקודת רופאי השיניים)
הדרישה לקבלת רשיון היא היות האדם
"אדם הגון"
לשר
הבריאות סמכות להורות על ביטול או התליית רשיון במקרה בו רופא מורשע בעבירה
פלילית.
6.
פסיכולוג ( חוק הפסיכולוגים)
פסלות
זמנית - לועדת הרישום סמכות לסרב להעניק רשיון במידה והמבקש הורשע בעבירה שיש
בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה
לעיסוק בפסיכולוגיה , וטרם עברו עשר שנים אחרי שנשא את עונשו , או אחרי שנסתיימה
תקופת התנאי לפי סע' 18 (ב) לחוק העונשין (דרכי ענישה).
לועדת
המשמעת סמכות להשעות פסיכולוג לתקופה שלא תעלה על 5 שנים , במידה והורשע בעבירה
שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות
הדרושה לעיסוק בפסיכולוגיה.
7.
מיילדת (פקודת המיילדות )
לשר הבריאות סמכות להורות על ביטול או
התליית רשיון במקרה בו מיילדת הורשעה בעבירה פלילית.
8.
רוקח (פקודת הרוקחים)
הדרישה
לקבלת רשיון היא שהמבקש יציג ראיות המניחות את הדעת בדבר "אופיו הטוב".
לשר
הבריאות סמכות להורות על ביטול או התליית רשיון במקרה בו רוקח מורשע בעבירה
פלילית.
9. חוקר פרטי / שומר (
חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה)
תנאי לקבלת רשיון - אין מניעה מטעמים של
בטחון הציבור או מטעמים של עברו של המבקש.
10. שמאי
מקרקעין (חוק שמאי מקרקעין)
המועצה
רשאית להשעות מעיסוק במקצוע או למחוק מפנקס השמאים , שמאי אשר הורשע בעבירה שיש
עמה קלון.
11. נותן שירות תיירות (חוק שרותי
תיירות)
סמכות
לסרב לתת / לחדש רשיון שירות תיירות במידה והמבקש הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
12. עורך
פטנטים (חוק הפטנטים)
ועדת
המשמעת רשאית להתלות רשיון לתקופה שלא
תעלה על 5 שנים או לבטל רישום של עורך פטנטים אשר הורשע בעבירה פלילית שיש עמה
קלון.
13. אופטומטריסט
(חוק העיסוק באופטומטריה)
למנהל
סמכות להורות על ביטול או התליה של רשיון במקרה בו הורשע האופטומטריסט בעבירה שיש
עמה קלון.
14. עובד
סוציאלי ( נחוק העובדים הסוציאלים)
פסלות
זמנית - לרשם סמכות לסרב להעניק רשיון במידה והמבקש הורשע בעבירה שיש עמה קלון
או בעבירה שלפי חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות עובד סוציאלי וטרם עברו
חמש שנים מיום ההרשעה, או אף אם חלפו חמש שנים, אך קיימות נסיבות מיוחדות.
חבר
ועדת משמעת שהורשע בעבירה שיש עמה קלון - תופסק כהונתו.
15. רשיון
לניהול לשכה פרטית לתעסוקה (חוק שירות התעסוקה)
פסלות
זמנית - לשר העבודה סמכות לסרב להעניק רשיון במידה והמבקש או ממלא תפקיד בכיר
הורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו חמש שנים מיום ההרשעה.
16. מהנדס
/ אדריכל (חוק המהנדסים והאדריכלים)
לועדת
האתיקה סמכות להתלות או לבטל תעודת מהנדס רשוי / אדריכל רשוי במידה והורשע בעבירה
שיש עמה קלון או עבירה לפי פרק י' לחוק תכנון ובניה.
17. יצואן
מורשה של צמחי נוי (כללי המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושווק) (הרשאת יצואנים) )
למועצה סמכות לבטל או לא לחדש רשיון
המידה והורשע בעבירה שיש עמה קלון או הקשורה בעיסוקו כיצואן מורשה.
18. סיעוד
( תקנות בריאות העם)
א.
סיעוד בתי חולים - האחות הארצית הראשית רשאית לסרב לרשום בפנקס אדם שהורשע בעבירה
שדינה מאסר ושיש בה כדי למנוע עיסוק בסיעוד.
ב.
סיעוד במרפאות - המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לסרב לרשום בפנקס אדם שהורשע בעבירה שיש עמה
קלון או שיש בה להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעיסוק בסיעוד וטרם חלפו 10 שנים
מיום ריצוי העונש או מיום סיום תקופת התנאי .
19. רשיון
ממשרד התחבורה (פקודת התעבורה)
מקום
שדרושה תעודה ממשרד התחבורה , רשאית הרשות המאשרת לסרב להעניקה במידה :
א.
אם הורשע בעבירה שלדעת רשות הרישוי יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה , אלא אם
כן חלפו 7 שנים מתום ריצוי העונש או מיום מתן גזר הדין (אם היה העונש מאסר או
פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס.
ב. אם הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה
אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים טרם הגשת הבקשה.
דוגמאות מהפסיקה להגבלת תחומי עיסוק - מקרים בהם הוגבל העיסוק בשל קלון/ מרשם פלילי
המאמר מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בתחום